'עוד פעם אחת ואני הולכת!'

'עוד פעם אחת ואני הולכת!'

'עוד פעם אחת ואני הולכת!'

'אם אתה לא מפסיק עכשיו אתה לא תראה יותר טלוויזיה!'

'פעם אחרונה שאני אומר לך!'

אם אתם הורים אתם בוודאי מכירים את המשפטים האלה וגם אומרים אותם לא מעט פעמים. ככה זה ברגע של כעס אנחנו מוכנים להגיד הכל רק בכדי שיפסיקו לבכות או לצעוק או להתנהג לא יפה. העניין הוא שברגע שאנחנו מאיימים איומי סרק- אנחנו בעצם הורסים את מה שניסינו לעשות- אנחנו סתם מאיימים והילד לומד מהר מאוד שהוא יכול להמשיך עם ההתנהגות הזו ושום דבר בעצם לא יקרה.

'עוד פעם אחת ואני הולכת!'

'עוד פעם אחת ואני הולכת!'

בהופעות ובימי הולדת אני נתקל בהורים שהילד שלהם קצת משתולל (אגב- זה בסדר קצת להשתולל בימי הולדת ובכלל. כל עוד הוא לא מפריע ופוגע לא בעצמו ולא באחרים. )והם מתחילים לאיים עליו שילכו, שיקחו אותו, שלא יתנו לו ממתקים, שלא יאכל עוגה… כל אלו היו עובדים אם ההורים באמת היו מתכוונים לכך או עומדים במילה שלהם. אבל כשאני רואה את הילד בסוף המסיבה עם צלחת ממתקים ופרוסת עוגה אני יודע בדיוק כמוהו שלקח הוא לא למד.

מה אני מציע?

  1. אל תאיימו. למה לאיים? למה לנסות להפחיד את הילד או לגרום לו להרגיש מאוים? תחשבו עם עצמיכם אם זו הרגשה שהיתה נעימה לכם. הילד מתנהג לא יפה? התכופפו לגובה שלו ואמרו לו באופן ברור שלא משתמע לשתי פנים- אם אתה לא נרגע עכשיו אז אנחנו נצא החוצה להירגע.
  2. הקפידו להבטיח תוצאה למעשה שהיא הגיונית- כי אם תגידו לו שתלכו אבל אתם בעצם נשארים כבר בפעם השנייה הוא יבין את העניין. לעומת זאת אם תגידו לו שאתם לוקחים אותו החוצה לחמש דקות להירגע (תחמו את הרגיעה בזמן הגיוני וקצר שמתאים לגיל הילד) אז הוא יבין וישתף פעולה.
  3. אל תצעקו עליו מלמעלה ובטח לא ליד אנשים. דברו איתו בגובה העיניים בקול תקיף וברור אבל לא בקול רם ואל תביכו אותו ולפעמים את עצמכם גם.
  4. התכוננו לפני היציאה למסיבה– הסבירו לו לאיזו התנהגות אתם מצפים מה יקרה אם לא יקשיב ומה אתם בהחלט לא מוכנים שיקרה. תראו שהוא יקשיב ויהיה ממושמע אם הוא יבין שאתם רציניים.

ושוב אני חוזר- ילדים מותר להם להשתולל. זה חלק מהכיף וגם לא מעט מההנאה. כל עוד זה נעשה בגבול הסביר לא מפריע ולא מציק ובהחלט לא פוגע- תנו להם לפרוק קצת.

To Top